דודי שמש – כל מה שרציתם לדעת!
דודי שמש הם דוודים גדולים הניצבים על גגות הבתים, הם מלאים במים המתחממים על ידי קרני השמש היוקדות ומספקים לנו מים חמים ללא צורך בשימוש בחשמל. דודי השמש הם חלק מהמהפכה הירוקה הדוגלת בניצול משאבי הטבע לעזרת האדם והסביבה.
דודי שמש – מהעבר להווה
את דוד השמש הראשון המציא בוטנאי שוויצרי בשם הוראס דה ססר. זה היה מתקן העשוי מקופסת עץ שאליו הוא חיבק קולט שמש במטרה למצוא דרך זולה ויעילה לחמם מרק באמצעות השמש.
ד"ר צבי תבורי, מדען ישראלי, היה הראשון שפיתח את דוד השמש והיה מחלוצי השימוש באנרגיה סולארית.
בשנות השבעים עקב משבר באנרגיה שחוותה המדינה חוקקה הכנסת חוק המחייב להתקין דודי שמש בכל בניין ובית חדשים הנבנים בישראל. רק בעיר העתיקה בירושלים נאסר להתקין דודי שמש על הגגות כדי לא לפגוע בנוף הייחודי של ירושלים העתיקה.
החוק אינו מחייב מפעלי תעשייה לחמם מים באמצעות דודי שמש, משיקולים כלכליים מעדיפים התעשיינים לחמם מים באמצעות מזוט.
קישורים מומלצים – מחירון דודי שמש מומלץ – מתקיני דודי שמש מומלצים
דוד שמש – איך זה עובד?
דוד שמש מורכב משני חלקים, מכל המים וקולטי השמש.
המכל עשוי מפלדה. את המכל עוטף גליל פח ובניהם יש חומר בידוד. בדודי שמש ישנים חומר הבידוד עשוי מצמר סלעים ובדודים החדשים הוא עשוי מחומר בידוד תרמי.
קולטני השמש עשויים ממתכת. צורתם מלבנית ורק הדופן הקדמית שלהם עשויה מזכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך התיבה עוברים צינורות מים מפותלים המונחים על לוח שחור. הצבע השחור מושך את קרני השמש ומעביר את החום אל הצינורות ומחמם את המים.
דוד שמש לעומת דוד חשמל – כל היתרונות והחסרונות
דוש חשמל מחמם מים באמצעות חשמל. זהו חימום יקר בהרבה מאשר חימום באמצעות קרני השמש. בארץ ברוכת שמש כמו ישראל אין סיבה הגיונית למה לא לנצל את משאבי הטבע הניתנים לנו בחינם.
דוד חשמל אינו מותקן על הגג, אלא בתוך הבית. הוא אינו מכער את הנוף ואינו תופס שטח רב על גג הבית.
מי שגר בבניין רב קומות בקומה הנמוכה מכיר את ההרגשה כשפותחים את זרם המים החמים וממתינים זמן ארוך עד שהמים החמים יעברו בכל הצינורות ויגיעו אל הקומה הנמוכה. בדוד חשמל זה לא קורה. הדוד מותקן בתוך הבית, הצינור קצר והמים מגיעים מיד.
דוד שמש חוסך בהוצאות. אין לו הוצאות תפעול חודשיות. ההוצאה היחידה היא בעת קנייה והתקנה של הדוד, לאחר מכן המים החמים זורמים בחינם.
מידע נוסף על דוד שמש – ויקיפדיה